קולומביה משטר וממשל
קולומביה היא מדינה בדרום אמריקה עם היסטוריה ארוכה של מהומה פוליטית ואלימות. היא קיבלה עצמאות מספרד ב-1810, אבל הדרך לדמוקרטיה הייתה סלעית.
לקולומביה יש ממשלה דמוקרטית עם מערכת נשיאותית, דומה לזו של ארצות הברית. הנשיא הוא גם ראש המדינה וגם ראש הממשלה, והוא נבחר בהצבעה עממית לכהונה של ארבע שנים. הרשות המחוקקת היא דו-קאמרית, המורכבת מסנאט ובית הנבחרים.
לקולומביה הייתה היסטוריה פוליטית סוערת, המאופיינת באלימות ובאי שקט. במאה ה-20, המדינה נשלטה על ידי שורה של משטרים צבאיים, שלעתים קרובות נתמכו על ידי ארצות הברית. תקופת האלימות האחרונה החלה בשנות ה-60, כאשר קבוצות גרילה שמאלניות, כמו הכוחות המזוינים המהפכניים של קולומביה (FARC) וצבא השחרור הלאומי (ELN), החלו במסע אלימות וטרור נגד הממשלה ותומכיה.
ממשלת קולומביה הגיבה בכוח, ולעתים קרובות השתמשה בקבוצות חצי-צבאיות כדי לדכא את כוחות הגרילה. הסכסוך היה אחראי למותם של עשרות אלפי אנשים, ועקר מיליונים נוספים. עם זאת, בשנים האחרונות התקדמה הממשלה במשא ומתן לשלום עם הגרילה, עם הסכם שלום שנחתם עם FARC ב-2016.
כוחות הביטחון בקולומביה כוללים את המשטרה הלאומית והכוחות המזוינים, המורכבים מהצבא, הצי וחיל האוויר. הם אחראים על שמירת החוק והסדר, מאבק בסחר בסמים ולחימה נגד לוחמי הגרילה וקבוצות חמושות אחרות.
למרות ההתקדמות בשנים האחרונות, קולומביה עדיין מתמודדת עם אתגרים משמעותיים במונחים של ביטחון ויציבות. סחר בסמים נותר נושא מרכזי, כאשר קולומביה היא אחת מהיצרניות הגדולות בעולם של קוקאין. בנוסף, שחיתות היא בעיה נפוצה, כאשר כמה פקידים ופוליטיקאים מעורבים בסחר בסמים ובפעילויות פליליות אחרות.
לסיכום, לקולומביה הייתה היסטוריה פוליטית סוערת, כאשר אלימות וחוסר יציבות הם נושאים מרכזיים. הממשלה היא דמוקרטית, אך נאבקה לשמור על השליטה במדינה, כאשר קבוצות גרילה וסוחרי סמים מאתגרים לעתים קרובות את סמכותה. עם זאת, המאמצים האחרונים לשלום ויציבות מציעים תקווה לעתיד.