לטייל בהוואנה

​הוואנה הינה עיר הבירה של קובה ומשמשת כעורק החיים המרכזי של האי הקאריבי היא עיר מלאת חיים ומודרנית

ביחס למה שניתן לראות באזור האוריינט במזרח קובה.

חלקים מהחנויות והבתים הבנויים בסגנון ספרדי קולוניאלי, ניחנה בעושר של מבנים היסטוריים,

המייצגים סגנונות אדריכליים מהמאה ה 16 ועד המאה ה 19 חלקם נמצאים כיום בתהליך שימור אינטנסיבי שעוברת העיר

בחסות הממשל  וקרן האו"ם לשימור אתרים.

הוואנה העתיקה, עם הרחובות הצרים שלה והמרפסות התלויות, הרוכלים שנמצאים בכל פינה והמוסיקה הנשמעת

מכל סמטה גורמת לתייר שכרון חושים וסקרנות.

בהוואנה 4 שכונות מרכזיות, הוואנה וויחה, סנטרו הוואנה וודאדו ומירמאר.

​יש ניגודים מוחלטים  בין האזורים בין החלק העתיק של העיר לאזור המודרני יותר והמבוסס יותר.

בשנת 1982 הכריז אונסק"ו על הוואנה העתיקה וביצוריה כאתר מורשת עולמית,

העיר הוכרזה כאחת משבע הערים המופלאות של העולם ב 2014.

​בשנתיים האחרונות הוואנה גדושה עד אפס מקום בתיירים מכל העולם.

הוואנה העתיקה

העיר העתיקה בהוואנה מהווה את מוקד התיירות המרכזי בעיר.

מרבית שטחה של העיר העתיקה בנוי בסגנון ספרדי עתיק , מתקופת השלטון הקולניאלי הספרדי,

כולל כיכרות וחזיתות מתפוררות של מבנים קולוניאלים ישנים  המלמדים על עבר עשיר וגאה.

מוגדרת כאתר מורשת עולמי משנת 1982 ומאז נמצאת בתהליך של שימור בחסות המימשל הקובני וקרן האו"ם לשימור. (אונסקו).

העיר משופעת בשלל אתרים היסטורים, מוזיאונים' כנסיות, ארמונות ומבצרים.

הרחוב המרכזי בהוואנה וויחה הוא אוביספו (Obispo) ומהווה את הלב התיירותי הפועם של העיר העתיקה.

העיר נחלקת לארבעה רובעים קולוניאלים ובהם כיכרות מרכזיים.

כיכר Plaza de Armas ששמשה כמרכז ביצורים הגנתי של הצבא. כיכר Catedral de San Cristobal  ששמשה כמרכז הרוחני,

כיכר Vieja Plaza  ששמשה כמרכז המסחרי וכיכר San Francisco de Asisi.

אתרים מרכזיים בהוואנה וויחה: הקתדרלה של סן קריסטוּבָּל, רחוב אוֹבִּיספּוֹ, מלון אמבוס מונדוס, לה בודיגיטה ולה פלורדיטה.

Calle Obispo

רחוב Obispo ממוקם הוואנה במרכז העיר העתיקה של הוואנה, מהווה מדרחוב צר תוסס, ה'שנקין' של הוואנה.

עורק מרכזי זה מקורו במאה השש-עשרה, סביב 1519 כארבע שנים לאחר היווסדה של הוואנה,

הרחוב תוכנן בדפוס של רשת שתי וערב האופיינית לערים היספניות-אמריקניות.

באוביספו ישנם ציוני דרך מרכזיים בהוואנה בניהם: בר Floridita 'ערש הדאקירי' , מלון אמבוס מונדוס הצבוע בוורוד,

האוניברסיטה לאומנות, מלון פלורדיטה, קפה פריז עוד תריסר מוזיאונים ואתרים היסטוריים כמו: מוזיאון בית מרקחת Taquechel,

המוזיאון הנומיסמטי, מוזיאון ציור הקיר, מוזיאון הזהב, מוזיאון הרובע העתיק, מוזיאון המטבעות, ועוד.

ברחוב זה ניתן לבצע המרה של מטבע זר ל cuc ולמשוך כסף מקומי בעזרת כרטיסי אשראי במבנה הניאו קלאסי המרשים של משרד האוצר.

(לשעבר מטה הבנק המרכזי של קובה). מקומיים ותיירים כאחד מדשדשים ויוצאים מחנויות המציעות עבודות יד,

גלריות לאמנות, חנויות, מוזיאונים, בתי מרקחת, עתיקות, נעליים, ספרים, מכשירי חשמל, כרזות קולנוע ,גלידות ופיצות.

מוסיקה וקולות של רומבה קובנית נשמעת מתוך ברים ומסעדות מקומיים הפרושים לכל אורכו של הרחוב.

​פאב/באר לה פלורדיטה – La Floredita

הצטרפו לחגיגות ה-200 שנה לבר "El Floridita" בהוואנה !

בינינו, אתם מכירים בר כלשהו בעולם שזכה לחגוג 200 שנה? זהו בדיוק הבר המפורסם וההיסטורי

"אל פלורידיטה" בהוואנה, שהוקם לפני 200 שנה ב-1817, והיה מקום היוולדו של משקה ה"דאקירי" המפורסם.

הוקם ב 1817 בשם La Piña de Plata זמן קצר לאחמ"כ ב 1914 שונה השם ל La Floridita ידוע בכינויו מלך הדאקירי.

הבאר הפך לידוע בעולם בזכות הפטרון שלו הסופר ארנסט המינגווי, שנהג לפקוד את הבר תכופות בזמן שהתגורר

במלון אמבואז הסמוך.

יש סיפור שביום אחד שתה כ 13 כוסות של דאקירי, המשקה שהיה חביב עליו ביותר.

ישנם שני פסלים של המינגווי באפאב, אחד בפינה החביבה עליו, והשני פסל ברוזה בגובה טבעי כשהוא נשען על הבר

בשנת 1953 המגזין "אסקווייר" זיהה אותו כאחד 7 הברים המפורסמים ביותר בעולם , ובשנת 1992 הוענק לו

Best of the Five Star Diamond Award Best מן האקדמיה האמריקאית למדעי הגסטרונומיה.

Plaza Vieja

פלאזה וויחה מהמאה ה 16 הייתה מאז ומתמיד מקום מגורים.

למרבה הפלא מעולם לא שמשה כשטח צבאי, דתי או אדמיניסטרטיבי, גם לא לא נבנו סביב הכיכר מבנים דתיים או צבאיים.

הכיכר מוקפת בבתי מגורים קולוניאליים קלאסיים, בשילוב מבנים בולטים מאוד מהמאה ה 20.

במהלך 150 השנים האחרונות, פלאזה Vieja שינתה את יעודה לעיתים. פעם שוק מזון פתוח שנהרס בשנת 1908,

אמפיתאטרון, חניון תת קרקעי שערורייתי שנבנה על ידי בטיסטה בשנת 1952 (נהרס עכשיו לטובת שיקום ושחזור הכיכר)

המזרקה הנצבת במרכז הכיכר היא העתק מדוייק למזרקה המקורית שנבנתה במאה ה 18 על ידי הפסל האיטלקי ג'ורג'יו מסארי,

אולם נהרסה במהלך בניית החניון בתקופתו של הרודן בטיסטה.

רבים מהמבנים שהיו בכיכר שוחזרו, הקומות העליונות עבור דיור ובקומה התחתונה מוסדות מסחריים, כולל כמה מוזיאונים קטנים וגלריות לאמנות / תמונות,

בנייתה של כיכר העתיקה היוותה למעשה את הניסיון המתוכנן הראשון להרחיב את העיר בתגובה לצמיחה של הוואנה.

זה היה החלל השלישי הפתוח של הוואנה אחרי פלאזה דה ארמאס ופלאסה דה סן פרנסיסקו.

Cámara Oscura

​ממוקם בפינה הצפון מזרחית של כיכר העיר העתיקה, בקומה העליונה של המגדל האקלקטי Edficio Gómez Vila

מתנשא לגובה של 35 מ' ומהווה את המגדל הגבוה בעיר העתיקה.

ומציע נוף פנורמי של 360 מעלות של רוב הוואנה העתיקה של 360 מעלות על העיר באמצעות מראות, המוצבות על מגדל

בגובה 35 מטרים ומקרינות על לוח עגול במרכזו של חדר חשוך.

המתקן מציג תמונות ומראות של העיר בזמן אמת, והצופים יכולים לראות את כלי הרכב

והאנשים בתנועתם.

​המפעיל או המרצה יכול להתעכב על אתרים שונים ולהתקרב עליהם לפי העניין או רצונם של הצופים.

Plaza de Catedral

כיכר הקתדראלה הינה אחד המקומות היפים של הוואנה העתיקה ואחד הסמלים המרכזיים של העיר.

סביב כיכר הקתדרלה יש כמה מבנים ואתרים עם היסטוריה עשירה.

הכיכר מהווה מעין מוזיאון בארוק מקורי אותנטי, שכן כל המבנים הממוקמים בו, כולל הקתדרלה, הם מהמאה ה 18.

במקור, היא נקראה פלאזה דה לה צ'יאנגה (כיכר הביצות) בגלל השטח הבוצי שלה, אך במאה ה 18 הפכה לאחד הרובעים החשובים ביותר בעיר.

בנוסף לקתדרלה, אשר מעניקה לכיכר את המראה העיקרי שלה, שלושת הצדדים האחרים עטורים בחזיתות של ארמונות בארוק אריסטוקרטי

מהמאה ה 18, כולם נבנו בתוך במהלך 40 שנה, ומציגים הרמוניה אדריכלית חזקה ויחודית.

בנוסף, תמצאו גם מרכז ויופרדו לאם, מוזיאון קטן וגלריה המוקדש לוויפרדו לאם, אחד מהאומנים המודרניים החשובים והנחשבים ביותר בקובה.

בסמטה del Chorro הגובלת בכיכר נמצא את הסדנה הניסויית לאמנות גרפית, תחריטים, ליתוגרפיות ו הדפסי משי.

העבודות שלהם בדרך כלל נהנות מאיכות מעולה, והן מדגם מצוין של האמנות הפלסטית הקובנית.

בפינה הצפונית-מערבית של הכיכר שוכנת הקאזה דה לוס קונדס דה פניאלבר מהמאה ה 18, אשר שימשה בזמנים שונים כסניף דואר, בנק ובית ספר.

Plaza de Armas

פלאזה דה ארמס "מגרש המצעדים" כיכר הנשק שמשה כמרכז המנהלי המרכזי של העיר ומרכז הכוח הפוליטי.

בתקופה הקולוניאלית שמשה הכיכר כמקום של תהלוכות צבאיות, קונצרטים מוסיקליים וטיילות ערב פורמליות לאריסטוקרטיה של הוואנה.

הכיכר שמרה על תפקידה המדיני והמנהלי עד אמצע המאה ה 20.

הכיכר מוקפת בחלק מהמבנים הארכיטקטוניים היסטוריים החשובים ביותר בעיר מהמאות ה 16 עד ה 20.

במזרח נראה את 'אל טמפלטה' (El Templee), מקדש ניאו קלאסי בסגנון יווני מהמאה ה 19,

המציין את המקום האגדי שבו הוקמה הוואנה בשנת 1519.

המבנה הסמוך לו נקרא קאסה דל קונדה דה סנטובניה (Casa del Conde de Santovenia) ארמון מפואר שנבנה במאה השמונה עשרה

ושופץ בשנת 1998 וכיום שוכן בו מלון סנטה איזבל.

מצפון עומד הקסטילו דה לה ריאל פורזה מהמאה ה 16, המצודה הראשונה עם מחיצות משולשות שהוקמו בעולם החדש.

בצד המערבי נמצא פאלאסיו דה לוס קפיטן ג'נרלס – ארמון המושל לשעבר, בו התארחו תכופות מלכי ספרד,

כיום הוא משכן את מוזיאון Museo de la המוקדש להכרת ההיסטוריה של העיר.

הכיכר פעילה בכל ימות השבוע (למעט ימי שני) הוא בדוכנים של יריד ספרים יד שנייה. מוצרי סידקית, סיכות דש עתיקות רבות, תגים,

חותמות דואר, פוסטרים, אלבומי תמונות למכירה.

Plaza de San Francisco de Asís

הכיכר שוחזרה במלואה בשנות ה 90, והיא נושאת את שמה הנוכחי מהמנזר הפרנציסקני שנבנה שם.

מלכתחילה שימשה הכיכר למתן שירותי פריקה והעמסה של ספינות ומקור אספקת מים לספינות  שנקשרו על הרציפים.

​במהלך התקופה הקולוניאלית המוקדמת התקיים בכיכר יריד שנתי בחודש אוקטובר לקרבות ותצוגה של כלי נשק חדשים.

בסוף המאה ה 17 והמאה ה -18, אצילים עשירים רבים בנו את בתיהם על מסביב לכיכר המרוצפת,

השוק והקרבות הועברו לאזור הכיכר העתיקה,

זאת לאור תלנות התושבים העשירים ובקשת הנזירים.

בניגוד לשאר הכיכרות בהוואנה וויחה, התחומות מבנים מכל עבריהן, כיכר זו פתוחה יותר ללא סוגרים של מבנים סביבותיה.

בניין המסחר הקובני שנבנה ב 1907 בסגנון ניאו קלאסי, בניין משרדים בן מיצירתו של פסל הפלמנקו חואן דה בולוניה,

הפסל המקורי נמצא במוזיאון הלובר בפריז.

פסל מפורסם יותר הוא של הצרפתי 'קבלרו' אדם ללא קורת גג שבידר את תושבי העיר עם שלו פילוסופיות בשנות החמישים.

בניית המנזר סן פרנסיסקו והכנסייה  החלה בשנת 1579 על ידי הנזירים הפרנציסקאנים והסתיימה 12 שנים לאחר מכן.

בגלל הפאר שלה, הכנסייה הפכה למועדפת ביותר ע"י האצילים תושבי העיר במשך זמן רב.

במאה ה 19 הכנסייה סבלה מהידרדרות רבה, בעיקר מסופת הציקלון של 1846.

ממרומי המגדל המתנשא לגובה של 42 מטרים מן המנזר ניתן לצפות בנוף היפה של העיר.

​פאב/באר לה בודגיטה דל מדיו – Bodeguita del Medio

זהו למעשה ה'מקדש' של המוחיטו ,הקוקטייל הלאומי הקובני המשובח.

נפתח ב 19 באפריל 1942, ביוזמתו של סוחר בשם מרטינז שפתח מעין מכולת למצרכי מזון בסיסיים בסמוך לקאתדרלה.

קירות הפאב עטורות בתמונות וחתימות של ידוענים מפורסמים מהעולם.

בעקבות היוזמה של העיתונאי ליאנדרו גרסיה, שחתם על הקיר את שמו, החלה מסורת של אישים מפורסמים להשאיר

סימן, זיכרון, חותם , תמונה, אובייקט או גרפיטי.

בניהם ניתן למצא את הפוליטיקאי סלבדור איינדה, המשורר פבלו נרודה, והסופר גבריאל גרסיה מארקס,.

בינהם אישים אמריקאים משנות החמישים, המפורסמת בהם תמונתו של המינגווי יחד עם פידל קסטרו.

בתוך הפאב , יש מסעדה  קובנית טיפוסית מאכלים טעימים המבוסס על מטבח קריאולי; ומוסיקה מעולה.

 

כיום לאור הפרסום הרב של הפאב המהווה מוקד משיכה לתיירים, נפתחו פאבים

נוספים באותה מתכונת

ובסנטיאגו דה קובה.

מבצר מורו וקבניה – Castillo Moro y Cabañ​a

במחצית השנייה של המאה ה-16, בתקופת שלטונו של המלך פיליפ השני, החלו הספרדים לבנות ביצורים ומצודות בכניסה לנמל הוואנה,

סביבו ולאורכו, כדי להגן על מה שהיה באותה תקופה הנמל החשוב ביותר בעולם החדש.

ההגנה על הוואנה הייתה נחוצה לא רק כדי להגן על נתיבי השיט בים הקריבי, אלא גם כדי לשמור על פריטי העושר,

שהאימפריה הספרדית הוציאה ובזזה מהעולם החדש, ואשר נשמרו בהוואנה עד העברתם לספרד.

עם ניצחון המהפכה ב -1959 הוקם במבצר מטה הפיקוד של צה' גווארה,מפקד ארנסטו "צ'ה" גווארה שם נשפטו מתנגדי המהפכה.

כיום נמצא באתר מוזיאון קטן המוקדש לצ'ה, ובו מסמכים וחפצים הקשורים למלחמת הגרילה ולמהפכה.

בשעות אחר הצהריים,

כיום מהווים המבצרים מוֹרוֹ וקָבָּאנהפארק  מתחם היסטורי צבאי גדול, ומשמשים כמוקדי תיירות.

באותם הימים נחשבו שני המבצרים האלו לגדולים מסוגם בעולם, ועם המבצרים רֵיאַל פואֶרזָה (Real Fuerza) ולָה פּוּנְטָה (La Punta),

שבעברו השני של המפרץ היוו את קו ההגנה של העיר. מכאן נשקפת הפנורמה היפה ביותר של הוואנה.

האטרקציה העיקרית במתחם הבקניה היא טקס יירי התותחים המסורתי המתקיים מידי יום בשעה 21:00  להתריע על סגירת מפרץ הוואנה

עם שרשרת בלילה על מנת למנוע התקפות של פיראטים .

סנטרו הוואנה

שכונת סנטרו הוואנה ממוקמת בתווך  בין העיר העתיקה המתויירת לבין שכונת וודאדו המתקדמת.

בסנטרו הוואנה נמצא ריכוז האוכלוסייה הצפוף ביותר בעיר, השכונה הגדולהמהווה את המראה העצובה של העיר הוואנה.

השכונה עטורה בבתים בסגנונות ארכיטקטורה מגוונות: קולוניאלית, ארט דקו ואקלקטי המשותף

לכולם הוא טיח צבעוני המעטר את חזיתות הבתים, שמזמן נס ליחו.

מרביתם הבתים בני שלוש קומות עם מדרגות צרות המובילות מהרחוב לקומות המגורים.

חלק גדול מבמבנים הקולוניאלים בסנטרו הוואנה מתפוררים ומטים ליפול עקב הזנחה רבת שנים.

עם זאת, ולמרות זאת, לשכונת סנטרו הוואנה יש את הקסם, היופי והיחודייות שלא דומה לאף שכונה אחרת בעיר.

האתרים המרכזיים שיש בשכונה: הם: הקפיטול, התיאטרון הגדול, מלון אינגלנטרה

מדרחוב סן רפאל ,שדרות פסאו, מוזיאון המהפכה, שגרירות ספרד ועוד.

בשנים האחרונות חל מפנה משמעותי בחלק מהרחובות וניכרות שם עבודות שיקום ושיפוץ של הבתים

לצורך הכשרתם למגורי תיירים הגודשים את הוואנה בהמוניהם.

Hotel Inglantera y Central Park

מלון היסטורי זה ממוקם מול הסנטרל פארק , מדרחוב סאן רפאל וקרוב מאוד לקפיטוליו של הוואנה.

נוסד בשנת 1875 והיה המלון הראשון בהוואנה הוכרז כאנדרטה הלאומית.  היה הפופולרי ביותר במאה התשע עשרה.

המבנה בן שתי הקומות היה בבעלות מנואל לופז ואורבן גונזלס  תוכנן בסגנון הניאו-קלאסי.

בשנת 1886 נמכר המלון לדון פרנסיסקו וילאמיל, שהוסיף קומה שלישית לבניין.

הגנרל אנטוניו מייסיו שהה במלון במשך שישה חודשים בשנת 1890. וינסטון צ'רצ'יל נשאר שם בעת ביקור בקובה

ככתב צבאי במלחמת ספרד-קובה בדצמבר 1895.

המלון שופץ בשנת 1901, כמלון מודרני עם תוספת של חשמל, טלפונים, חדרי אמבטיה פרטיים בכל חדר, וכן קישור טלגרף.

בשנת 1931 נאלץ המלון להיסגר, עקב השפעת השפל הגדול. הוא נפתח מחדש ב -1939.

קומת הקרקע של האינגלטרה מעוצבת בפאר, עם נברשות, ויטראז ', ברזל יצוק מעוטר, רצפות שיש ותקרות מעוצבות.

לבית הקפה בכניסה יש היסטוריה מכובדת. הוא היה ידוע בתור La Acera del Louvre (המדרכה של בית הקפה Louvre)

והפך למקום מפגש עבור תומכי העצמאות הקובנית משלטון מלכי ספרד.

בניין הקפיטוליו נסיונל נבנה כהעתק של הקפיטול בוושינגטון בהוראתו של הרודן חררדו מאצ'אדו.

נחנך ב 1929 ומשתרע על שטח של יותר מ-47,000 מ"ר. יותר מ 5000 עובדים

3 שנים, 3 חודשים  -20 ימים של עבודה נדרשו להשלים את בנייתו; בעלות של יותר מ 17 מיליון דולר.

אל המבנה מובילות 54 מדרגות רחבות יות גרניט, ומצִדֵיהן שני פסלים מרשימים מברונזה המסמלים את מוסר העבודה והיושר. ​

תקרת טרקלין הכניסה נתמכת על-ידי 12 עמודים, שקוטרם 1.55 מטרים וגובהם 14.1 מטרים, המסודרים בשתי שורות,

על הדלתות 60 תבליטי ברונזה המתארים את האירועים החשובים בהיסטוריה של קובה.

הקפיטוליו שימש את שני בתי הקונגרס, הן הסנאט והן בית הנבחרים, עד המהפכה הקובנית ב-1959.

לאחר המהפכה עבר לבניין משרד המדע, הטכנולוגיה והסביבה, וכיום הוא משמש את האקדמיה הקובנית למדעים

ואת הספרייה הלאומית למדע וטכנולוגיה. רבים מאולמותיו משמשים גם לוועידות ולתצוגות שונות.

ברצפת הכיפה שגובהה 62 מטר נמצא יהלום 25 קראט, ממנו מוערך המרחק בין הוואנה לכל עיר אחרת בקובה.

Gran Teatro Havana

הארמון החברתי של מרכז גליציה של הוואנה נחשב אחד המבנים הציוריים והיפים ביותר בהוואנה.

תחילה נבנה כמקום מפגש חברתי עבור העולים הגליציאנים בהוואנה. והמשכו כתאטרון טאקון, נחנך באפריל 1838.

בזמנו היה זה התיאטרון הראשון החשוב ביותר של הוואנה ואחד הטובים ביותר בכל אמריקה הדרומית

על האלגנטיות, הנוחות וההכנה הטכנית יוצאת הדופן של התיאטרון נכתב בכל עיתוני התרבות של אותה תקופה. שנים לאחר מכן,

בשנת 1914, נרכש התיאטרון עצמו והבניינים סביבו כדי לבנות במקום זה את "מרכז גאלגו".

במקביל תיאטרון טאקון הישן שופץ, ושולב עם האלמנטים החדשים החדשים ביותר לאולם אירועים מסוגו.

 

מאז 1965 משמש Gran Teatro de La Haban כמקום מושבו הקבוע של הבלט הלאומי של קובה.

בחזית הפונה לרחוב המרכזי ארבע קבוצות של פסלים בשיש לבן מאת ג'וזפה מורטי, המייצג צדקה, חינוך, מוסיקה ותיאטרון.

נכון לעכשיו נכס זה שייך ל Gran Teatro de La Habana ומשמש כמקום מושבו של הבלט הלאומי של קובה בהנהגת

הפרימה בלרינה אלישיה אלונסו.

מידי שנה נערך באולם פסטיבל הבלט הבינלאומי של הוואנה, אירוע המחול הגדול בעולם ומשתתפות בו להקות מכל העולם.

 

מפעל הסיגרים Partagás Royal בהוואנה

אחד ממפעלי הסיגרים המפורסמים והותיקים ביותר של הוואנה,  נחשב לאוצר לאומי תרבותי בקובה.

רויאל פרטגס נוסדה בשנת 1845 על ידי פרטגס חיימה יזם רב פעלים יליד קטאלניה (07.12.1816)

שהיגר לקובה ופתח ב 1827 מפעל קטן לטבק. הבנייה המקורית, כללה חצר המוקפת 'ארקייד'.

החזית  הצהובה למחצה של בית החרושת נבנתה בהתאם לרוח התקופה: נוכחות מוצקה חזק,

פתחים מוארכים מלבני ומרפסת רציפה עם מסילות ברזל.

המבנה המשובח והמפואר בסגנון הקולוניאלי שבו ממוקם המפעל שוחזר בקפידה בשנת 2013.

במשך  כ 20 שנים  הקדיש חיימה את עצמו כדי לקנות כמויות גדולות של קרקעות באזור וואלטה אבאג'ו, ובשלב מסויים

הופך לבעל היבול  הגדול ביותר של מטעי טבק בקובה. בנוסף, הוא היה אחד הראשונים שהקפיד על טכניקות יצור חדישות

על מנת לשפר את הייצור. כולל התנסות בהליכי תסיסה שונים ופיתוח שיטות ליישון עלי הטבק.

תוך זמן קצר נודעה למרחקים האיכות המשובחת של הסיגרים שיוצרו במפעל Partagás  והוא החל לספק את הסיגרים

למדינות שונות באירופה ובאסיה.

הוא נהרג ב 18 ביולי 1868 בעת שנורה באחד מטעי הוולטה אבג'ו שלו (ע"י יריב קנאי  כנראה על פרשת אהבים).

במהלך 160 שנות קיומו של המפעל יוצרו כ 8,000,000 סיגרים משובחים בממוצע לשנה ע"י  400 -500  עובדים.

המפעל ייצר את המותגים הידועים והחשובים ביותר של סיגרים בקובה, כמו מונטקריסטו וקוהיבה.

המלקון של הוואנה – Malecon

פרוש השם – טיילת החומות

שדרה בת 8 נתיבים הנמתחת לאורך כ 8 ק"מ ומהווה את עורק החיים של הוואנה.

השדרה מחברת בין שכונת מירמאר היוקרתית לעיר העתיקה.

בנייתו של המלקון החלה ב 1901 ע"י האמריקאים ונמשכה לסירוגין כ 50 שנה.

​תפקידה העיקרי של הטיילת מלבד היותה מתקן אסטרטגי לעצירת גלי הים היא מרכז תיירותי ותשומת לב מקומית.

תושבי האי מבלים לעתים קרובות את הלילות וממתינים לזריחה, שותים משקאות ושרים עם גיטרות מתחת לכוכבים.

בסופי השבוע של חודש אוגוסט מתקיימת תהלוכת הקרנבל הסגגוני והעממי של הוואנה לאורך הטיילת.

לאורכו של המלקון נמצא בניינים גבוהים ומלונות, פארקים, כיכרות ואנדרטאות. חזיתות הבניינים הפונות לים נהרסו במשך השנים על-ידי הגלים.

לאחרונה מתנהלים כאן שיפוצים נרחבים בעזרת קרן האו"ם לשימור אתרים.

צ'יינה טאון – Bario chino

כמו לכל עיר גדולה בעולם גם להוואנה יש 'ציינה טאון' עוד שכיית חמדה שיש לעיר העתיקה בהוואנה להציע.

הגירה סינית לקובה החלה בשנת 1847 מהמחוז הסיני 'גוואנג' במטרה לעבוד בשדות הסוכר.

במהלך המאות 19 ו 20 היגרו רבים נוספים לקובה. תהליך ההטמעה בעם הקובני חל לאחר שהסינים שותפו במלחמות וחלקם

קיבלו עיטורי גבורה ואף הונצחו באנדרטה עם עמוד שבור בצומת הרחובות Linea y L.

לאחר המהפכה כשמרבית העסקים של הסינים הולאמו לטובת הממשל, עזבו סינים רבים לארה"ב ולרפובליקה הדומיניקנית וניכר בירידה חדה במספרם של הסינים בקובה.

בכניסה לרובע נמצא שער הכניסה המרשים שצורתו מזכירה פגודה, גובהו 13מ' ורוחבו כ 19 מ',

הוא המונומנט הגדול ביותר מחוץ לשטחה של סיו ונתרם להוואנה בסוף שנות ה 90 ע"י הממשלה הסינית.

השכונה היא למעשה אזור קטן ומגודר עם מסעדות סיניות ואיטלקיות, שפעם היתה אווירה ססגונית ושוקקת חיים ובו רוכלים המוכרים מוצרים מאסיה.

כיום, הפך למקום עצוב ומוזנח, ודממה אופפת אותו בכל שעות היום, ותיירים פוסחים עליו כאילו אינו קיים.  מומלץ לסייר בתוך הרובע ולקבל ניחוח של פעם.

דף הבית

הטיולים החדשים

הטיולים לחו"ל

אודותינו

מקטעי השבי