הסיפור של קיבוץ עין גדי בים המלח

באביב 1949 החל פרק חדש בקיבוץ עין גדי, בסימן תקווה וחדשנות. שמריה גוטמן, חברת קיבוץ נען וראש יחידת ה"שחור" הסמויה של הפלמ"ח, עמדה בראש מיזם שאפתני. הצוות שלו, השייך לאגף אלכסנדרוני דברה של חברת מפעלי ים המלח, תפס מאהל בדואי, יחד עם הגמלים המבולבלים שלו, והניף בניצחון דגל במרומי מעלה עין גדי.

היישוב המבודד הזה, השוכן 5 ק"מ מהגבול ו-35 ק"מ מסדום, נותק מרשת החשמל הארצית. עם זאת, ההסתגרות הזו הביאה ליצירתיות ורוח יזמות, כפי שהעידו רז ועמיתיו. הם הניחו את הבסיס לאחד הגנים הבוטניים המדהימים בישראל בשנת 1962, תוך נטיעת עצי באובב בלב המדבר. המקלט הירוק הזה הפך להפוגה יקרת ערך עבור חברי הקיבוץ, שחיפשו נחמה על חלקות הדשא שלו, ונמלטו מהחום המחניק של בקתותיהם. רז, שהצטרף לקיבוץ ב-1974, למד מהוותיקים על תשוקתם לגן, חריגה שופעת באדמה דלה במים.

רז, שירש את דודו אברהמי כמנהל בית הספר שדה עין גדי, המשיך את מורשת החדשנות והחוסן. הקיבוץ, בפיקוח שלו ושל אחרים, הקים את יחידת החילוץ עין גדי וצוותים דומים ברחבי אזור ים המלח והרי הנגב. הם גם נכנסו לעסקי הטיפוח, והקימו מפעל למוצרי ים המלח, שבסופו של דבר התפתח לחברת אהבה הנודעת (נמכרה על ידי הקיבוץ ב-2008).

אולם, 61 שנים לאחר הקמתו, עמד קיבוץ עין גדי בפני מערך אתגרים שונה לחלוטין. מטעי התמרים והמנגו ששגשגו פעם בצפון נפלו קורבן לשטח המשתנה של האזור. בולען בשנת 1997 לקח חלק מהמטע בשטח של 90 דונם, מה שאילץ צמצום גודלו ומטיל ספק בכדאיות הכלכלית שלו. הקיבוץ קיבל פיצוי בדמות 430 דונם וסיוע להקמת מטע תמרים חדש ליד נחל צאלים. למרות ההשקעה המדהימה של 38 מיליון ש"ח, שהפכו את התאריכים של עין גדי ליקרים בעולם, האתגרים נמשכו עקב מחסור חמור במים והצורך בפיתוחי תשתית יקרים.

אסון התרחש שוב כאשר עובד נפל לבולען באתר הנופש בחניון עין גדי, מה שהוביל לסגירת אזור הקמפינג הדרומי ולאובדן אחד משטחי החוף הציבוריים הבודדים בים המלח. תופעת הבולענים המשיכה לזרוע הרס, עם קריסת כביש סמוך לחוף הסולריום המבודד לחולי פסוריאזיס, שהובילה לירידה משמעותית בכניסות התיירים הסקנדינביים עקב אזהרות מסע.

הקיבוץ התמיד, הפעיל פונדק והשכיר תחנת דלק וחנות נוחות. עם זאת, בולען עצום בשנת 2015 הוביל לסגירת המתקנים הללו, והביא להפסדים כספיים ניכרים. סגירת גשר חדש שנבנה ב-50 מיליון שקלים, עקב הופעת בולענים סמוכים, החריפה את הקשיים הללו. הסטות תנועה גרמו לשיבושים בפעילות החקלאית ותרמו לירידה בהזמנות המלונות ובהכנסות הכוללות.

סדרת הכשלים הללו, שהוחרפו על ידי היווצרותם הבלתי פוסקת של בולענים, ציירו תמונה עגומה עבור קיבוץ עין גדי. הקהילה, פעם מגדלור של תקווה וקידמה במדבר, מצאה את עצמה מתמודדת עם כוחות הטבע הבלתי צפויים וההשלכות הכלכליות שבאו בעקבותיה.