11.06.16 טיול בעקבות אלי כהן קטיף דובדבנים ותל אביטל

במאי 1965 מסיים אלי כהן את דרכו בסוריה. אחרי יותר משלוש שנים של העברת מידע שערכו לא יסולא בפז. מידע שבין היתר בזכותו הצליחה מדינת ישראל לסכל את תכנית ההטיה. אנו  נטייל על השביל בעקבות המרגל אלי כהן.

מזג האוויר ליום הטיול

שביל אלי כהן ברמת הגולן הינו שביל שלארכו פזורות נקודות שהיוו ציוני דרך בפעילותו של אלי

כהן בסוריה

נתחיל בחמת גדר אל חמה, נעלה לבית המכס הצרפתי

ונמשיך במחנות אל עאל אשר היו חלק מכתב האישום.

סעיף האישום התמקד בשהייתו של אלי כאזרח מדינת אויב בשטח הצבאי הסגור של מחנות אל-עאל

)המחנות הגבוהים בערבית(, שהיו ממש כאן בחורשה הסמוכה, והעברת מידע לאויב לגבי השטח

הצבאי.

נבקר במפקדה בקוניטרה ליד עין זיוון .

מפקדה סורית שלמה שפיקדה על כל הגולן עומדת כפי שהיא, נטושה ובלתי נגועה כמעט כפי שנעזבה

על ידי המפקדים והחיילים הסוריים במהלך מלחמת ששת הימים. מתחילים ברחבת העפר בחוץ.

מאחור, למרגלות גרם המדרגות ההרוס, רואים את שרידי הכביש הסורי המקורי. ציטוטים מספר משלי

ותהלים בענייני תחבולות, סוד ומודיעין, מוטבעים על אבן הבזלת. גם סמל המוסד הישראלי מוטבע

כאן, מעל האבן מנעול מפוסל שדרכו נראה מבנה המפקדה העצום.

נסיים בתחנה האחרונה – המשפחה

עולים לכיוון פסל הבזלת. את הפסל הציבו הפסל יובל לופן וגיל ברנר. הפסל הוא של נדיה הצעירה ושלושת

ילדיה בחיקה, הילדים שלה ושל אלי. מביטים צפון מזרחה לתוך סוריה , לכיוון דמשק שרחוקה מכאן בסך הכל

75 קילומטרים. המבט הוא מבט של צפייה, ציפייה להחזרת עצמותיו של אלי כהן לישראל.

* * * *

באותו בוקר של סוף חודש מאי 2015 , במסגרת ציון 50 שנה לתלייתו של אלי כהן ז"ל בכיכר

אלמרג'ה בדמשק, גמענו בשקיקה קילומטרים וסיפורים בכביש 98 ברמת הגולן. בין חמת גדר,

בגבול הדרומי עם סוריה, לקוניטרה הישנה, בגבול הצפוני עם סוריה, היתה לנו הזכות לסייר יחד

עם פורום מצומצם ומכובד. הפורום כלל את נדיה כהן, אלמנתו של אלי כהן ז"ל, אדי כהן –

אחיינו, ומורה הדרך גיל ברנר שחקר את סיפורו של המרגל מדמשק, יזם את הקמת השביל וגם

היה אחראי ברמת הביצוע עד הפרט האחרון. במהלך יום קצר אחד ניסינו לתפוס משהו משלוש

וחצי שנים של דרמה, מתח, הצלחה, חרדה, בין 1962 ל- 1965 בקו בת ים-דמשק. זה היה יום

מרגש מאוד, מפעים ומטלטל, ורצינו לשתף אתכם, גולשי האתר, במה שעברנו ולהמליץ לכם

לעלות צפונה אל דרך הזיכרון הזו ולהתרגש גם כן.

אלי כהן ז"ל.

אחרי שהתרגשנו מסיפור הגבורה של המרגל שלנו בדמשק , נטייל במסלול שכולו כיף

האביב מאחורינו , והקיץ כבר כאן ואנו נחל את טיולי הקיץ המיוחדים לנו .

נחל את טיולנו בקטיף דובדבנים במטע הכי כיפי והעשיר בארץ , עין זיוון , שם תמצאו עושר של

טעמים , לא רק סוג אחד של דובדבנים אלא  חמישה סוגים של טעמים שונים אדומים ועסיסיים

לאחר הקטיף נלך להר אביטל

בתוך הר אביטל פעור לוע ענק, ובו מטעי התפוחים של קיבוץ מרום-גולן – בעוד הקיבוץ שוכן בלועו של הר בנטל, הפרוץ במערב. במקום בונקר המתעד את אורח חייהם של חיילי המוצבים בגבול הצפון ותצפית מרשימה מבית הקפה "קופי ענן". במזרח משתרע הבשן – אחד מ-10 רמות הבזלת הגדולות בעולם (הגולן הוא חלק קטן מאזור זה). מכאן נראה היטב גם את העיר קונייטרה. תושביו המקוריים היו צ'רקסים, שהובאו לכאן עוד בימי הטורקים כדי לאכלס את אזור הספר של ממלכתם. הסורים הקימו במקום מחנות צבא גדולים. כשנכבש הגולן מידי הסורים ב-1967, הוקם בקונייטרה קיבוץ גולן, עד מהרה שינו את שם הקיבוץ ל'מרום גולן' והוא הועבר למקום מושבו היום. נרד מהר בנטל, ונפנה ימינה לכיוון מרום גולן. בצומת בנטל נפנה ימינה בכביש מס' 959, ובצומת בראון – שמאלה, בכביש מס' 98. מול הכניסה לקיבוץ אל-רום, הקיבוץ הגבוה בעולם – 1,000 מ' מעל פני הים – נפנה ימינה (מזרחה) להר חרמונית 2, ההר השני בגובהו בגולן (1,240 מ'). תושבי הסביבה מכנים אותו "תל א-שיח'ה", בת-זוגו של החרמון הסמוך – ג'בל א-שיח', ומכאן שמו. נקיף את ההר בנסיעה מצדו הדרומי, בכביש משובש, עד שנגיע לאנדרטה לזכר חללי גדוד 77 מחטיבה 7, וחללי הכוח של סא"ל יאיר נפשי מחטיבה 188, שלחמו כאן במלחמת יום הכיפורים. מולנו נפרש מישור המכונה "עמק הבכא". כאן, בפירצה בין שורת הרי הגעש, ניסו הסורים לפרוץ ולחדור לגולן. קרב הבלימה, בפיקודו של סא"ל אביגדור קהלני, מפקד גדוד 77, נחל הצלחה, ועשרות טנקים וכלי רכב סוריים הושמדו, אך המחיר ששילמנו אנו בדם חיילינו היה כבד ביותר. מכאן הכינוי "עמק הבכא". נחזור לכביש הראשי (מס' 98) וניסע צפונה, לצומת יער אודם. בדרכנו נחלוף על פני הכפר הדרוזי בוקעתא, אחד מארבעה יישובים דרוזיים שנותרו בגולן. בצומת נפנה שמאלה בכביש 978, העובר בלבו של יער אודם. לאחר הק"מ ה-59 נראה סימון שבילים שחור. נחנה את רכבנו בצד הדרך 3, ונלך לפי הסימון בתוך יער עצי אלון סבוך. כאן גדלים עצי אלון מצוי ירוק-עד ועצי אלון תולע זקופים, נשירים בחורף. בימות הגשמים נראה תמונות קסומות של רקפות יווניות ואירוס הלבנון מציצים בין פרחי האחו, ואם נזכה – תזהר התמונה בשלג בוהק. נמשיך בעקבות הסימון השחור ונבחין בתופעה גיאולוגית מיוחדת – גוב געש (ג'ובה): מכתש וולקני שנפער במישור, בלא כל שוליים מסביבו 4. צמחייה סבוכה גדלה בקירותיו ובקרקעיתו, אך בתחתיתו לא נאגרים מים. יותר מתריסר "ג'ובות" כאלה מפוזרות באזור. הסברים רבים יש לתופעה – התפוצצות חד-פעמית מקומית, או התפקעות בועת גז בתוך שפך הלבה, ואולי קריסת מעטה הבזלת בעקבות התמוססות החלק התחתון העשוי גיר. במקום נמצא גם אבני סקוריה נקבוביות, שחלקן מוכרות בכינוי: פצצות געש. ננסה להרים אבן גדולה אחת ונופתע מקלות משקלה. האבן מלאה בנקבוביות אוויר, ולכן משקלה מועט. נחזור לכביש ונמשיך בנסיעה לעבר צומת יער אודם. בצומת נפנה שמאלה לכפר הדרוזי מסעדה (לאוהבי המתוקים- בקלאווה וכנאפה נפלאים בכפר זה). נחלוף על פני מסעדה ונפנה ימינה, לבירכת רם 5. נחנה את רכבנו במגרש החנייה ליד המסעדה, ונצפה על הבריכה. קוטרה כ-700 מ', וכ-8 מ' עומקה. ישנן כמה השערות לגבי הסיבות להיווצרות הבריכה היפהפייה – התפוצצות הר געש או קריסת הקרקע ללועו.

ייחודי למקום

אגדות רבות שזורות במקום. אחת מהן מספרת על אנשי כפר קמצנים שגרו כאן, וסירבו לעזור לאיש קדוש שעבר בכפרם עייף וצמא. הקדוש הטיל עליהם קללה, הכפר שקע, מים הציפו אותו ויושביו הפכו לצפרדעים. אגדה אחרת מספרת על תל א-שייח'ה (הר חרמונית) המנמנמת כל היום, אך מפעם לפעם פוקחת עין תורנית – עין כחולה ויפה, היא בירכת רם – ומשגיחה על החרמון, השיח' השובב… ניתן לטייל לאורך גדות הבריכה ואף לערוך פיקניק במקום.  

כמובן תוכלו לאכול כאוות נפשכם והקיבולת שלכם , ולבסוף גם תקבלו סלסלה לבית . הכל כלול במחיר …
דרגת קושי: בינונית
תחנות הסעה : 6.30 חניון מכבי רחוב גולדה מאיר 21 ראשון לציון : 6.50 תל-אביב רכבת ארלוזרוב ליד השכרת רכב שלמה : 7.10 צומת גלילות בתחנת האוטובוס סינמה סיטי : 7.15 צומת כפר שמריהו : 7.35 צומת נתניה בתחנת האוטובוס : 7.45 צומת אולגה בתחנת האוטובוס : 8:10 צומת יוקנעם (בית קפה ארומה א.בוקר)

מחיר הטיול בהרשמה מוקדמת  150 ש"ח

להרשמה מאובטחת