חייה ומותה של אורנה
האם שנות החיים שלנו ידועים ? האם לנו יש שליטה עליהם ? מרחוק ומקרוב הייתי עד לסיפורה של אורנה , הייתי חלק מחייה ומצאתי לנכון לכתוב אותו דרך עיניה .
אל מחשבותיה . כשלתי …
דמותה הצנומה והשברירי וחיוכה השובה , לא הסגירו את מחשבותיה , תחושותיה
ידעתי, את מחשבותיה , היא משאירה ללילות הארוכים , לילות של כאב ארוך ומתמשך, כאב שרק המורפיום והמריחואנה מקלים ולו רק במעט על סבלה ,
דמותה הצנומה והשברירי וחיוכה השובה , לא הסגירו את מחשבותיה , תחושותיה
ידעתי, את מחשבותיה , היא משאירה ללילות הארוכים , לילות של כאב ארוך ומתמשך, כאב שרק המורפיום והמריחואנה מקלים ולו רק במעט על סבלה ,
או אז היא מתירה רסן למחשבותיה .
עיניה נעצמות ובמחשבותיה , היא ואתה כמו בימים עברו , חורשים את הארץ לאורכה ורוחבה ,
עיניה נעצמות ובמחשבותיה , היא ואתה כמו בימים עברו , חורשים את הארץ לאורכה ורוחבה ,
מחזיקים יד ביד כשני מתבגרים החווים לראשונה אהבה .
היא ידעה את דבר היותך נשוי , ובכל זאת חייה נכרכו סביב חייך, ומחול החיים סבב סביב ציר הביקורים והפגישות שנפגשתם.
מעולם לא הפצירה ודרשה יותר ממה שהסכמת לתת , הסתפקה להיות הצלע השלישית במערכת יחסים אשר אתה התוותה את דרכה .
היא ידעה את דבר היותך נשוי , ובכל זאת חייה נכרכו סביב חייך, ומחול החיים סבב סביב ציר הביקורים והפגישות שנפגשתם.
מעולם לא הפצירה ודרשה יותר ממה שהסכמת לתת , הסתפקה להיות הצלע השלישית במערכת יחסים אשר אתה התוותה את דרכה .
בהתחלה הדבר היה זר לה , אך עם הזמן היא חיבקה ואימצה אותך לליבה , והתמסרה כל כולה אליך לגבר של חייה ,לאהבתה היחידה , אלייך .
. משפחתה הקצתה אותה מחמת המיאוס
עתה לראשונה היא רצתה להתקשר אלייך ,הגעגועים שברו את ליבה המיוסר, כל שרצתה לומר לך עד כמה ברגעים אלו אתה חסר ….
היו לילות שבדמיונה ראתה אותך מגיח מתוך האפילה ובידך זר שושנים אדומות .
ובחיוכך הכובש משכיח ולו רק לרגע את הזיכרון המקנן על עצם היותה כאן בבית החולים.
חלומות אלו נעלמו והתנדפו כאבק הדרכים אשר בתמונות שהעלית לפייס בוק .
דמעותיה זולגות ללא קול , חוסר האונים משתק כל רצון להיאחז בחיים . כמה רצתה אותך כאן לצידה ברגעיה ובנשימותיה האחרונות .
חג החנוכה מתקרב , היא חשבה על הנרות , ובציניות הבינה שחייה כפתיל הנר, קצובים הם .
. משפחתה הקצתה אותה מחמת המיאוס
עתה לראשונה היא רצתה להתקשר אלייך ,הגעגועים שברו את ליבה המיוסר, כל שרצתה לומר לך עד כמה ברגעים אלו אתה חסר ….
היו לילות שבדמיונה ראתה אותך מגיח מתוך האפילה ובידך זר שושנים אדומות .
ובחיוכך הכובש משכיח ולו רק לרגע את הזיכרון המקנן על עצם היותה כאן בבית החולים.
חלומות אלו נעלמו והתנדפו כאבק הדרכים אשר בתמונות שהעלית לפייס בוק .
דמעותיה זולגות ללא קול , חוסר האונים משתק כל רצון להיאחז בחיים . כמה רצתה אותך כאן לצידה ברגעיה ובנשימותיה האחרונות .
חג החנוכה מתקרב , היא חשבה על הנרות , ובציניות הבינה שחייה כפתיל הנר, קצובים הם .
היא הדליקה נר ראשון של חנוכה , לקחה עט ונייר ובכוחות לא לה כתבה את השורות הבאות .
אהובי
תודה על כל האהבה שהענקת לי , על תשומת הלב ,הטיולים ,הלילות הקסומים , וחדוות הנעורים שנסכת בי . גם היום שאינך נמצא לידי ולציידי ,
אהובי
תודה על כל האהבה שהענקת לי , על תשומת הלב ,הטיולים ,הלילות הקסומים , וחדוות הנעורים שנסכת בי . גם היום שאינך נמצא לידי ולציידי ,
אין לי כעס אליך , אני יודעת שאיש אוהב החיים אתה , וזכותך לחיות ולמצות כל רגע . תמשיך להיות מי ומה שאתה . אני סולחת לך .
שלך באהבה
אורנה
לאחר שהעלתה את את מחשבותיה אל הכתב נרגעה, עיניה התמקדו בנקודה דמיונית חיוך מהול בעצבות נסוך על פניה.
שלך באהבה
אורנה
לאחר שהעלתה את את מחשבותיה אל הכתב נרגעה, עיניה התמקדו בנקודה דמיונית חיוך מהול בעצבות נסוך על פניה.
האם מחשבותיה לקחו אותה למרחבים לטבע שכה אהבה ? לאט לאט היא הניחה לגופה לקרוס על המיטה ,גופה כבר היה חלש …
עתה הפסיקה להילחם עם המחלה האוכלת כל חלק בגופה הצנום. היא ויתרה על חייה…. כבר לא היה לה בשביל מי ומה .
נר ראשון של חנוכה הבהב את אורו האחרון…. כמו גם את נשמת אפה האחרונה… היא והנר סיימו את פתיל חייהם …..
נר ראשון של חנוכה הבהב את אורו האחרון…. כמו גם את נשמת אפה האחרונה… היא והנר סיימו את פתיל חייהם …..
התבוננתי בנר הכבה. לו ולאורנה היה הרבה מהמשותף שניהם כילו את חייהם בקול דממה דקה.
עד לפני דקות גם הנר שהוצאתי מהאריזה היה בחברת נרות רבים ועתה הוא גוסס לאיטו… לבד.
כך גם אורנה . כל חייה הייתה מוקפת באנשים אוהבים ואהובים . אך בימים אלו רצתה להיות עם עצמה ואיתך בלבד
לא רצתה להטריח לא רצתה שיראו את מצבה.
לא רצתה מבטי חמלה. רצתה רק אותך ללא קהל ללא חברים ללא משפחה. היא רצתה אותך לצידה ברגעים האחרונים של חייה אם לא בחייה לפחות במותה……..
אחזתי בידה השברירית ולחשתי …היי שלום אורנה. כעת את בעולם שכולו טוב .צאי למרחבי העולם ,
שוטטי בטבע כמו שתמיד אהבת פורשת ידייך לצדדים כשחיוך ילדותי מרוח על פנייך ועינייך מאירות וזוהרות עתה העולם שיחרר אותך מטרדות היום ואת חופשיה מדאגות.
לכי לדרכך יקירתי והיי בפעם הראשונה חופשיה מלצפות, לחכות ולקוות לשינוי שלא יבוא …..