כל מה שרצית לדעת על פטרה

כל מה שרצית לדעת על פטרה

איתור וגילוי מחדש של פטרה

פטרה עם טיולים ואתגרים

פטרה עם טיולים ואתגרים

הישראלים קוראים לפטרה העיר באדום. יש הסבורים שפטרה נקראת כך בגלל ההרים האדומים שסביבה.

אך הבידויים שוכני המקום כינו כך את העיר בגלל המטיילים  האירופאים שזכו בגין השמש להיות אדומים לאחר הביקור באתר.

כך או כך,הביקור בעיר פטרה היא חוויה מעצימה המשאיר אותך לאחר הביקור עם שאלות ותהיות רבות . וחוויות על גבול המיסטי.

רוב הנוסעים מגיעים לפטרה ממזרח, מדרך המלך היורדת לפטרה מגב ההר דרך הכפר ואדי מוסא. כבר מהכביש למעלה נראה שהמקום אוצר סוד בתוכו.

המראה מהכביש החוצה את הרכסים הגבוהים של רמת עבר הירדן הוא של עדר פסגות עגולות וצפופות,

צהבהבות-לבנבנות ודחוסות בין הרכס המזרחי שעליו מונח הכביש והרכס המערבי המתנשא מעל עמק הערבה.

מהכביש אפשר לראות גם את ג`בל הארון (הר ההר?) שעליו בנוי וואלי (קבר קדוש). יש הסבורים שאהרון אח משה קבור שם

פטרה התגלתה על ידי המערב ממש בטעות על ידי ג`והן ברוקהרדט ב-1812.במאה הקודמת הסתירו יושבי המקום את פטרה

בגלל המחשבה שאוצרות פרעה מוסתרים באורנה. (הכתר הגדול שבמבנה המרכזי )

ג'והאן כתב ביומנו, תוך כדי רכיבה על גמל, כשהוא מחופש  לבדואי ומוסלמי בשם אברהים אבן עבדאללה, כתב:

פטרה עם טיולים ואתגרים

פטרה עם טיולים ואתגרים

"בעיקר רציתי לבקר בוואדי מוסא, בשל העתיקות ששמעתי את אנשי המקום מדברים עליהן בהערצה ובכבוד גדול…

לפיכך שמתי את עצמי כמתעתד לזבוח זבח לכבודו של אהרון שקברו, כפי שידעתי, נבנה בסמוך למוצא הוואדי,

ובדרך זו חשבתי שאוכל לראות את הוואדי בדרכי אל הקבר". כשנכנס ברוקהרדט דרך הסיק, ניצב ככל המבקרים בפטרה,

מול חזית הקבר המפוארת לה קראו הבדואים ח`זנת אל פרעון – אוצר המלך פרעה, קירות הח`זנה מחוררים באלפי יריות רובה

על מנת לגלות את החללים הסמויים שבהם הוחבא האוצר. אף אחד לא מצא שם אוצר אף פעם. ברוקהרדט מת חמש שנים מאוחר יותר בגיל 32, מדיזנטריה בקהיר,

שם הוא קבור. יומניו הגיעו לאירופה והתפרסמו בין הנוסעים שהחלו להגיע למזרח במאה ה-19 הרומנטית.

הידוע מביניהם הוא הצייר האמריקני דייוויד רוברטס שצייר אתרים רבים במזרח התיכון וביניהם את פטרה. טת הציורים ניתן לרכוש בדוכן המזכרות

הנמצא מיד לאחר היציאה מהסיק מצד שמאל.

פטרה, סלע, א-רקים (העיר החצובה בהר הגבוה, השם רקם הוא שם מדייני קדום בו מזהה יוספוס את פטרה.

במקורות יהודים קדם-מקראיים מזוהה המקום כרקם דגיאה- רקם שליד הגיא, בו נמצא מעיין משה).

פטרה עם טיולים ואתגרים

פטרה עם טיולים ואתגרים

גרעין הכפר הקדום של ואדי מוסא נקרא עד לתחילת המאה ה-20 אל-גי. גם אוסביוס (מאה 4 לספירה) קורא למקום רקם.

אולם ניראה שזיהוי זה אינו מתיישב עם ספרי היסטוריונים קדומים (דיודורוס סיקלוס, הירונימוס, וסטפנוס מביזנטיון המצטט את אוריאנוס בן המאה ה-1).

דומה כי לפי סמני המרחק ותיאור מערכות המצור יש ליחס את בירתם הקדומה של הנבטים לסלע (א-סלע, הנמצאת בין דנא לטפילה לכיוון מערב על גבעה עגולה ורמה, אליה עולה שביל אחד בלבד. מסוג המבצרים שהיו חביבים על החשמונאים בתקופה המקבילה, דוק, הורקניה, מיכוור וכד`). סלע נמצאת כ-60 ק"מ צפונה למקומה של פטרה הפופולארית.

לזהוי זה אפשר לחבר את חיבתו של הורדוס למבצרים מסוג זה כדוגמאת הרודיון ומצדה- סוג של ביצור אופייני לתקופה. לפחות על פי דברים אלו נראה כי הבירה הנבטית הועתקה בסוף המאה ה-2 לפני הספירה מהסלע המבוצר שבסלע, אל המקום (פטרה העכשיוית), או העמק בו בחרו להם מלכי הנבטים את עמק המוות שלהם, בדומה לעמק המתים המצרי שבעבר הנהר המערבי שליד לוקסור שבמצרים עילית. העברת העיר התאפשרה משום פריחת האימפריה הנבטית שגבולותיה התרחקו מהאזור ולכן לא היה צורך במבצר מלך חסון כזה של סלע. הצטברות העושר ביחד עם פולחני הקבורה תרמו להתפתחות העיר משום קדושתה, חשיבותה, וריכוז המוסדות הנבטים.

ההשפעות המצריות מאוד ברורות (קברי האובליסקים, מצבות היד – גושי הג`ין הדומות ליד אבשלום) בכניסה לעיר ומדמות בעצם מבנים כדוגמת הבנבנים והאובליסקים המצרים – מבנים פולחניים המתייחסים לזריחת ושקיעת השמש. עצם בניית הקברים כשפניהם אל השמש השוקעת היא השפעה מצרית אופיינית ויש לזכור כמובן שהנבטים מתקופות קדומות היו קשורים לאגן הנילוס ועריהם שמשו כערי הגבול של האמפריה המצרית והתלמית (פלסיום, קצרווית, עזה) במשך מאות בשנים ובאלכסנדריה היו להם בתי מלאכה, סוכנויות שיווק ומשם יובאו אומני הבנייה שבנו וחצבו את פטרה. פטרה היא מיטב האמנות הנבטית, שילוב של רעיונות מזרחיים, הלניסטיים, מצרים ואחרים שהגיעו על דרכי המסחר.

ירידתם של הנבטים מסלע לעיר החדשה בפטרה קשורה גם להפצת המורשת ההלניסטית במזרח- תכנון אדריכלי של עיר פרושה ונירחבת בעלת מוסדות ותבנית קבועה – לעיר כזו לא היה מקום יותר על הסלע המקורי ולפיכך אותרה הבקעה של פטרה כמקום מתאים אליו אפשר יהיה להוביל מים, בקרבה לדרכי השיירות, מרחב עירוני גדול מספיק וטבע מרשים וגדול שהוא תנאי יסוד בחיים הערבים נבטים. יש לראות בנבטים את הערבים הקדומים ולפיכך להתייחס לארכיטקטורה המזרחית של היום כאחד מהדברים אותם יצרו.


נבטים בפטרה – מקור ומחקר

בערבית של ימי הביניים היה השם נבטו הוא כינוי למי שחופר באדמה או חוצב בסלע כדי להגיע למים.

ג'אבל הרון בירדן

ג'אבל הרון בירדן

שם הפועל נבט הוראתו חפירה או חציבה.

הנבטים לא הותירו ספרות כתובה והשתמשו בנבטית כשפת דיבור, כתיבה ופולחן. באזור פטרה כתובות נבטיות רבות.

מקורה של השפה הנבטית הוא שמי והיא מקבוצת השפות הארמיות. ניתן במאמץ לא גדול לקרוא כתובות נבטיות.

מהמאה ה-4 החלו להשתמש בכתב הערבי. זהו אולי הדבר הבעייתי בחקר תולדות הנבטים מכיוון שהתרבות החומרית הגבוהה שהותירו, רמת הארגון, העיר הרומאית הלניסטית של פטרה ששטחה המרכזי והפריפרי הופך אותה לאחת הערים הגדולות והמורכבות במרחב העתיק, מעמיד בסימן שאלה את חסרונם של כתבי יד באזור שבורך בתמלילנים מצויינים כיהודים, כמצרים וכצאצאי ההלניסטים. מה גם שעל קירות המערות נמצא שפע כתובות הקדשה. יתכן שהפתרון נמצא מתחת לאדמה, במאות המבנים שלא נחפרו, וכי ההערכות השגויות על הנבטים ותרבותם קבורות ויחשפו במהלך עשרות השנים הקרובות במחקר האינטנסיבי, ובכך יתקבלו תשובות יותר מלאות השונות מאלו המקובלות היום.

המקורות לתולדות הערבים-נבטים הם חיצוניים ומונים את: הרודוטוס, בן המאה ה-5 לפני הספירה, המתאר את ערי הערבים ומלכם שבחוף הצפוני של סיני, דיודורוס סיקילוס (מסיצליה) בן המאה ה-1 לפני הספירה המצטט קטעים מדברי הירונימוס מקרדיה (מאה 4 לפנה"ס) על אופיה המדברי של ארץ הנבטים, על הגמלים והמקנה, על גידול הבשמים ועל טכניקות חפירת הבורות ואצירת המים,

ופליניוס הזקן, שנחנק בהתפרצות הוזוב, הם שניים מהנוספים הכותבים לא בחיבה על הנבטים.

סטרבון, ההסטוריון הרומאי בן המאה ה-1 מציין בפירוש שהפולחן הנבטי מתייחס לשמש. יוספוס פלאביוס,

ההיסטוריון היהודי הגדול בן המאה ה-1 לספירה משמש כמקור חשוב וכן סטפנוס איש ביזנטיון בן המאה ה-6 המצטט מגלאוקוס ואורניוס ו

כך נשמרו קטעים מחמשת הכרכים של כל אחד מהעותקים.

ימיה הראשונים של פטרה

כ-10 קילומטר מצפון לפטרה, בביידא, התגלה אתר ניאוליתי שגילו כ-9,000 שנה, דבר המציב את המקום בקרבת זמן פרהיסטורית לתרבות יריחו. לפי דברי חוקרים, התיישבו אדומים בתקופת המקרא על הר אום אל-ביארה, מערבית למרכז העיר הנבטית. בספר מלכים מסופר על המלך אמציה (796-781 לפנה"ס) שכבש את סלע והשליך ממצוקיה 10,000 אדומים) כפי שנכתב לעיל, זיהוי זה בעייתי ויתכן כי זהוי אום אל-ביארה עם סלע אינו נכון וכי הישוב עם החרסים האדומים, שנמצא על ראש אום אל-ביארה, הוא ישוב בשם אחר ואינו מתייחס לספר מלכים). ב-580 לפנה"ס, משהוגלו אנשי יהודה לבבל על ידי נבוכדנצאר, היגרו האדומים מערבה לארץ הפורייה יותר, ואחת הפעולות הראשונות של החשמונאים 400 שנה מאוחר יותר היתה לכבוש את אדומיאה (אזור בית גוברין) וליהד את האדומים היושבים במקום. ובכללם את סבו של הורדוס – אנטיפטר האדומי. את מקום האדומים החלו למלא הנבטים, שבטים ערבים שנדדו מחצי-האי ערב והיו אחראים על המסחר במדבריות המזרח התיכון (על ההיסטוריה הנבטית בכלל קראו בפרק הבא).

הנבטים התעשרו משליטתם על דרכי המסחר החשובות במזרח התיכון, וידועה קינתו הכתובה של הרומאי פליניוס הזקן (שמת בהתפרצות הווזוב ב-70 לספירה)

פטרה עם טיולים ואתגרים

פטרה עם טיולים ואתגרים

על העושר הזורם לכיסיהם של הערבים הנבטים ממסחר הבשמים והתבלינים עם רומא.

שליטה מוחלטת זו בדרכי המסחר המדבריות העשירה את הנבטים והביאה אותם למעמד של מעצמת מסחר אזורית בעלת תרבות משלה.

הכתב הנבטי נחשב לאבי הכתב הערבי. מיקומה של בירתם בתוך עמק מוגן באבני חול,

ozedfozedfozedfozedfedfשמכל צדדיו מוקף בהרים גבוהים יותר, הוואדי הצר (הסיק) המוליך פנימה ומעל הכול, הגנתו של המדבר שסביב לעמק

שלא חסרו בו מים מעולם, אפשרו לנבטים להיעלם, להתבצר בעת סכנה בעיר הסלע שלהם,

ולשחד את הצרים במתנת כסף.

ממלכת הנבטים (כמו הממלכה החשמונאית שהתחרתה בה על השליטה באזור ובדרכי המסחר העשירות) נוסדה הודות להעדר כוח מעצמתי בין הממלכה ההלניסטית של הסלווקים לבין הממלכה המצרית-תלמיית במאה ה-2 לפנה"ס. בעת הזו החלה פריחתה התרבותית של פטרה.

פטרה עם טיולים ואתגרים

פטרה עם טיולים ואתגרים

השפעתה הגיעה עד דמשק (סוריה), חיג`אז (ערב הסעודית) ועזה שלחוף הים התיכון. שיירות מדרום ערב, הודו, פרס, מרכז אסיה ומזרח אפריקה

הביאו את סחורותיהן קודם לפטרה, לפני תשלום המכסים ולפני שהועברו אל יעדן הסופי.

בימי שלטונם של המלכים חרתת ה-3 וחרתת ה-4, במאה ה-1 לפנה"ס ובמאה ה-1 לספירה, היתה פטרה בשיא שגשוגה וכוחה.

אז טבעו בה מטבעות, בנו מקדשים וקברים והוסיפו תוספות ארכיטקטניות ברחבי הממלכה.

ב-106 לספירה הפכה ממלכת הנבטים לפרובינקיה ערביה וכמה עשרות שנים לאחר מכן הועברה בירת הפרובינקיה לבוסרה שבסוריה.

השלום הרומאי ("PAX ROMANA") ומערכת הדרכים הרומאיות שנבנו (ובהן ויה טריאנה העוברת על דרך המלך העתיקה),

שיפרו את תנאי המסחר לעין ערוך, אלא שציר המסחר העיקרי ממזרח למערב עבר מעתה דרך סוריה, דרך נאת המדבר של פלמירה ומשם לדמשק,

בתפר שבין הגולן לחרמון ודרך הגליל התחתון לעכו ומשם לרומא. בציר הדרומי, דאגו הרומאים שהשיירות יגיעו לאילת

ומשם יעלו על הדרך הישירה לעזה ומשם לאלכסנדריה. לרומאים לא היתה סיבה אימפריאלית וכלכלית להעביר סחורות דרך פטרה.

הנבטים בעצמם, בהכירם כי ההליכה לפטרה משולה להתאבדות כלכלית, הפנו את ציר המסחר למקום היחיד שלא היה בשליטה רומאית- לסיני,

פטרה עם טיולים ואתגרים

פטרה עם טיולים ואתגרים

מעבירים את הציר דרך ההר הגבוה ונאת פיראן. ציר זה התנהל עד התקופה הביזאנטית, שאז ניתק אותו יוסטיניאנוס, גורם להיעלמותם הסופית של הנבטים.

העתקת דרכי המסחר, השקיעה הפוליטית ועליית מרכזי המסחר האחרים, הם שגרמו לשקיעתה היחסית של פטרה. ועם זאת,

לפי ארכיטקטורה העירונית נמשכה פריחתה של פטרה במקביל לג`רש ולערים אחרות בדקאפוליס.

  פטרה לאחר "היעלמות הנבטים"

בתקופה הביזאנטית חזרה העיר לשגשג כשהוצב בה בישוף. עם הכיבוש המוסלמי ב-636 חזרו השליטים האומיים להשתמש בדרך המלך לצורך עלייה לרגל למכה וחיג`אז, מאריכים את ימיה של העיר. היעלמותה הסופית והפיכתה לכפר בדואי באה עם רעידת האדמה של 747, שייתכן כי פגעה במערכות המים של העיר שלא הצליחה להשתקם מאז. סופה של השושלת האומיית ועליית השושלת הפאטימית,

שהעבירה את מרכזה לבגדד, פגע בפטרה, משכיח את דרך המלך והחוגגים שעברה על סיפה של פטרה.

הערבים של חצי האי ערב לא היו זקוקים יותר למתווכים עם העולם המערבי. הם היו העולם מסין ועד ספרד.

הצלבנים בנו שתי מצודות במקום ולאחר תבוסתם לממלוכים ביקר בה הסולטאן הממלוכי בייברס במאה ה-13.

ההערכה היא כי בפטרה ובסביבתה התגוררו כ-30,000 תושבים (לפחות), שניזונו מחקלאות אינטנסיבית שהתבססה על מערכות השקיה וטרסות.

העיר היתה מקומן של תעשיות בגדים, מתכת, אבני חן וקרמיקה משובחת. עיר שהיתה עשירה מספיק על מנת להוות מרכז לאומנויות ולאיכויות גבוהות של

פטרה עם טיולים ואתגרים

פטרה עם טיולים ואתגרים

ייצור.

חפירות החלו במקום בשנות ה-50 של המאה ה-20. לפני עשרים שנים נפתחה פטרה לתיירים. מתבצעות בה עבודות שחזור. רק רבע משטח העיר נחפר.

יש לזכור כי בפטרה רק מבנה אחד עומד אינו חצוב לתוך הסלע.

הבדואים משבט הבדול, שחיו בחללים החצובים של העיר, הועברו לכפר חדש שנבנה בשבילם מצפון לפטרה.

צעד זה הפך את העיר האדומה למקום סואן רוכלים ותיירים במשך היום ושקט מאוד בלילה.

הבדואים טוענים כי על פטרה רובצת קללה הפוגעת בילודת תינוקות וכי עם המעבר לכפר הממשלתי שנבנה עבורם, הוקלה הקללה.

 

דף הבית של טיולים ואתגרים

אודות טיולים ואתגרים

טיולים לחו"ל

 

פטרה עם טיולים ואתגרים

פטרה עם טיולים ואתגרים

 

 

 

x
סייען נגישות
הגדלת גופן
הקטנת גופן
גופן קריא
גווני אפור
גווני מונוכרום
איפוס צבעים
הקטנת תצוגה
הגדלת תצוגה
איפוס תצוגה

אתר מונגש

אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתר האינטרנט שלנו לאנשים עם מוגבלויות, וכך לאפשר לכלל האוכלוסיה להשתמש באתרנו בקלות ובנוחות. באתר זה בוצעו מגוון פעולות להנגשת האתר, הכוללות בין השאר התקנת רכיב נגישות ייעודי.

סייגי נגישות

למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר באופן מלא, יתכן ויתגלו חלקים באתר שאינם נגישים. במידה ואינם מסוגלים לגלוש באתר באופן אופטימלי, אנה צרו איתנו קשר

רכיב נגישות

באתר זה הותקן רכיב נגישות מתקדם, מבית all internet - בניית אתרים.רכיב זה מסייע בהנגשת האתר עבור אנשים בעלי מוגבלויות.

Call Now Buttonצלצלו עכשיו