החיים ואני ,אבני דרך

אבני דרך 

נולדתי בשלהי מלחמת סיני , את ילדותי העברתי בכפר הנוער בן שמן , שם קיבלתי את הערכים  לאדם ולאדמה , בגופי ובנשמתי  וברוחי  הוטמעו ונטמעו  אהבת הארץ , שמירה על המולדת , נטיעת עצים  וכיבוש המסלולים בטיולים לרוב .

בצבא הייתי לוחם , ושירתי את המדינה בנאמנות אין קץ

פעמיים נפצעתי, וחזרתי לחזית , כל חיי לחמתי בחזיתות שונות , ובכולן ניצחתי !!!! הרחוב היה לי לבית , וגם בית ספר של החיים . ומשם קיבלתי תובנות על החיים .

טרקים רבים עשיתי בעולם , טיילתי במקומות קסומים ואקזוטיים  ,  אבל תמיד  חזרתי באהבה ובערגה רבה  למסלולים האהובים של הארץ בה נולדתי .  כל מסלול בארץ  אהבתי  הוא עולם , ההליכה במסלולים שוב  ושוב היא לחזור  תמיד  לאישה  נאהבת ונחשקת אותה לא ראיתי  זה זמן  רב  ועתה אני שב אליה  ממרחקים.

במשך חיי עד כתיבת שורות אלה ביקר אותי המוות  שלוש  פעמים . ומתוך זה חדרה לתודעתי  עד כמה חיינו זמניים  ואנו צריכים וחייבים לנסות למצות את החיים . תחיו כאילו אין מחר , תחיו כאילו היום הוא יומכם האחרון עלי אדמות .  מתוך כל המסלולים שחוויתי בחיי הגעתי לתובנות  והתחברות אל בורא עולם , אל  עצמי   והסובבים אלי   ….. לכם אוכל רק  לומר  אל תגידו מחר , פן  יהיה מאוחר .

שלכם ובשבילכם באהבה

איציק טהורי

צלצלו עכשיו