נבואה במדבר

לראות אדם שהיווה חלק מחייך משתנה מול עיניך המשתאות ולהבין את תעתועי הזמן , ולהמשיך לקוות ……..

את ישנה, ואני מתבונן בך, פנייך כה שלוות כה יפות, כה רגועות, רק לפני כשעה סיימנו מסלול בין 30 ק"מ בהרי אילת, והיית כה חדורת חיים ומוטיבציה לסיים את החלק הראשון של המסלול, גם החום המעיק לא הפריע לך לגמוא את השבילים שחלקם היו כה תלולים, ועתה את שוכבת לצדי על אדמת הרי אילת, ואני מעביר, מחליק ומלטף את פנייך השלוות באהבה כה רבה, כמעט בהערצה על נחישותך לבוא איתי ולכבוש את המסלול המתיש.
השמיים פרושים מעלינו ואלפי כוכבים מנצנצים ומאירים, רוח מדבר נושאת את חולות המדבר, ואני שואל חושב תוהה, האם בזכותך אני ישים קץ לנדודי? האם תתקעי את יתדך באוהל המסעות אותו אני נושא כל חיי?
גחלי המדורה החלו לדעוך, ויללות התנים פילחו את דממת המדבר, קול יללתם אינו מפריע את שנתך, כילדה קטנה את ישנה, בשלווה ללא דאגות, שמה בי את מבטחך.
אני לוחש לך , בתחינה, בבקשה כמעט בתפילה "אל תשתני הישארי כמו שאת" הישארי טהורה, נטולת אינטריגות, ומחשבות של עלות תועלת…. הישארי ילדה ללא השפעת העולם החומרי… ובסיום לימודייך באוניברסיטה אל תתני לכסף לעוור את עינייך. פשוט הישארי כמו שאת….
אני מביט בגופך הצנום שטרם ידע לידות ויודע שיום יבוא ואנו לא נגיע לעמק השווה, ומריבות יהיו מנת חלקנו… וכל דבר ולו הקטן ביותר יביא עלינו מטח של מילים פוגעות, מכאיבות, וכמו פגז הכלוא בקנה, נטיח אחד בשני את האיבה והטינה והמשקעים שצברנו במשך השנים…. פנייך יתעוותו בכעס ולשונך תירק גופרית. החיים לימדו אותי אכזבות, ומהמורות, וממרומי גילי אני יודע, מבין כי לא ניתן לעצור את מחוגי הזמן והחיים ייקחו אותך למחוזות אחרים, למחשבות אחרות, ולתובנות מעוותות על החיים…
אך עתה כשאני מביט בך בפנייך היפות והשלוות אני רוצה לומר לך כי אהבתיך… אהבתיך על מה שאת, ועל מה שאת מקריבה למעני, אני רוצה לומר לך כי אתגעגע ליום הזה, ליום בו שכבתי לצידך והבטתי בפנייך השלוות בהערצה כי שרכת צעדייך אל המדבר בשבילי העפר בחום הנורא וכבשת איתי ארץ לא נודעת ….
ועתה לאחר כ -10 שנים של ביחד, אני מבין כי הזמן שינה אותך לחלוטין ולאחר שסיימת שני תארים ואת משתכרת הרבה מעל הממוצע. הכסף הגדול סחרר את ראשך, נעשית אטומה לסובבים לך, איבדת את הרגישות לצרכים של האחר, שכחת מאיין באת והיכן היית… כל שמעניין אותך הוא הקריירה אליה אני הובלתי אותך ולא חזיתי את התוצאות הנוראיות .
והנבואה במדבר כמו הגשימה את עצמה…. עתה לשונך יורקת אש וגופרית, פנייך מתעוותות בזעם בלתי מרוסן, עינייך שהיו טהורות מכל גחמות חומריות הפכו עם הזמן לשני בולעניים אשר רק דבר אחד עומד לפניהם… כסף ועוד כסף ועוד… ואני עוצם את עיני , ובזיכרוני שמים זרועי כוכבים ומסביב חולות המדבר נישאים עם הרוח, ונזכר ברגע ההוא , ששכבת לצדי כה צעירה ,כה יפה, כה טהורה , ומתגעגע ………
Optimization WordPress Plugins & Solutions by W3 EDGE